מאת איציק שוויקי

רכז ירושלים במועצה לשימור אתרים

בית "הארמון" שנמצא ברחוב עזרא 19 היינו הבניין המפואר מבתי שכונת הבוכרים ואולי בעיר כולה. הבית נבנה ע"י יהודיוף אלישע וחתנו ישראל חפץ בין השנים  1914-  1903, כבית פרטי לבני המשפחה, ששהו עדין בבוכרה.

 היום שוכנים בו בתי הספר לבנות "בית יעקב" ו"בית חנה" של תנועת חב"ד. הבניין תוכנן ע"י אדריכל איטלקי (לא ידוע) ונבנה בסגנון הרנסנס האיטלקי, בתוספת מוטיבים יהודיים.

"הארמון"  הוא בניין מלבני דו קומתי ובעל קומת מרתף באורך כ -55 מטר וברוחב כ – 20 מטר. חזיתו הראשית ארוכה ומרשימה, גדושת עמודים, כרכובים, חלונות וסורגים מסוגננים, עמודים מעוטרים ומגיני דוד. החזית המזרחית מפוארת עם מדרגות עגולות, ופתח כניסה הדור בקומה העליונה.

תוכנית קומת הקרקע והקומה העליונה מתבססת על שורת חדרים ומסדרון העובר לאורך הבניין. ל"ארמון" שתי כניסות ראשיות, האחת מובילה ממרכז החזית הראשית לקומת הקרקע, ומשם דרך גרם מדרגות רחב לקומה העליונה.

כניסה נוספת מובילה באמצעות מדרגות חיצוניות עגולות ישירות לקומה העליונה, מצד החזית המזרחית הצדדית. גרם מדרגות נוסף מקשר את קומת הקרקע עם החצר מצד מערב.

בקומה העליונה מסדרון מרכזי ברוחב 3 מטר, משני צדדיו שורה של חדרים גדולים שאחד מהם הוקדש לבית כנסת, ובו עמודי שיש מפוארים, שתומכים קשת קמורה מרכזית ושתי קשתות בצורת פרסה . בקיר הפנימי, שבין חלל המסדרון ובית הכנסת עומד ארון קודש עשוי עץ ושני עמודים מעוגלים ומסוגננים משני צידיו וקבוע חלון, בצורת מגן דוד.

חדר נוסף הוקדש לסוכה. גג הסוכה עשוי מבנה זכוכית גדול (בשטח של כ5-x5 מטר) בצורת פירמידה קטומה, שניתן היה להזיזו על מסילות ולפותחו בימי החג.

כן מצויים בקומה זו ציורי קיר, תבליטים וכתובות, המפארים את מסדרון. התקרה מעוטרת בציורי תבליטים תלת ממדיים שבתוכם זרי פרחים וציפורים ססגוניות כמו כן קבועים בתקרה תבליטי מגן דוד מגבס והכתובת "ציון".

על פי האגדה רצה אלישע יהודיוף להכין את הבית בו יוכל המשיח להתגורר  ולקבל את אורחיו כשיגיע לירושלים. כך מנסה המסורת הירושלמית להסביר את בניית הבית המפואר ביותר בשכונה, שהיה אחד המבניים היהודיים המרשימים ביותר בארץ לפני מלחמת העולם הראשונה.

בזמן מלחמת העולם הראשונה הפך הארמון למפקדה צבאית תורכית, ומיד לאחר הכיבוש הבריטי נערך במקום סדר פסח לחיילים בצבא הבריטי, ובחודש מאי 1918 נערכה במקום קבלה פנים מפוארת לגנרל אלנבי .

הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון, התארח בסוכה זו לבוש בגדים בוכריים    נערכו משתאות רבים בשכונה. היו אלו אירועים גסטרונומיים משמחים, וצבעוניים. מספרים, שבעל הבית נהג גם להלביש את אורחיו במעילי משי ולהעניק להם מתנות כטוב לבו עליו .

בסוף ימי המנדט הבריטי שימש הבניין בסיס לוחמי האצ"ל במלחמתם  נגד  הצבא הבריטי, ועל אחד ממשקופי הבית אפשר עד היום לקרוא "הלאה האימפריאליזם האנגלי" .

היום הכניסה לבניין אינה מתאפשרת לציבור הרחב , מלבד תלמידות בית הספר, רק בודדים רואים את הציורים  ואת יצירות החמדה שכוסו עם השנים בצביעה ובצנרת חשמל, תקשורת ואינסטלציה.

למרות שבנין זה מיועד לשימור הוא מכוסה מבחוץ בכתובות גרפיטי, והקירות שחורים מפיח האוטובוסים שאיש אינו טורח לנקות. במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים נפגע הבניין מפגיעות הכדורים והפגזים ומאז לא שופץ. מגן הבטון בכניסה לבנין לא הוסר וחבל.

המועצה לשימור אתרים קוראת לעיריית ירושלים להציל את המבנה היפה בהתאם לתקנות שפור פני העיר .

מועד פרסום הידיעה: 14:00  7/12/04